מיסוי נאמנויות תושב ישראל-חוץ

נאמנות, כיישות משפטית, היא דבר הקיים המון שנים ובהחלט גם כיום. כאשר במהות, המודל אומר שנכסים מסוימים עוברים לבעלות/אחריות של נאמן מוגדר (אדם ספציפי או גוף), אשר אחראי להגן על הנכסים ו/או למטב אותם, לטובת אלו שהנכסים בסופו של דבר מיועדים עבורם (הנהנים), כשאין זכויות או זיקה ישירה לנהנים או ליוצר הנאמנות לנכסים.

מעצם היותם מבנים משפטיים רשמיים המחזיקים בנכסים ולא אחת גם אשר מייצרים רווחים והכנסות – למשל מהשקעות בשוק ההון או בנדל"ן – גופי נאמנות חייבים לא אחת במיסוי, כאשר יש הבדל בין מיסוי נאמנויות של מי שמוגדר תושב ישראל לעומת מי שמוגדר תושב חוץ. על כך נסביר היום.

משרד עורכת הדין קרן שקד מתמחה במיסים ובמתן שירות בוטיק מותאם אישית ללקוחות פרטיים ועסקיים, כולל ניסיון רחב ומוכח בייצוג וסיוע במקרים של מיסוי נאמנויות תושב ישראל או מיסוי נאמנויות תושב חוץ.

הסבר לגבי הסדרי נאמנות

מבחינה משפטית, הסדר נאמנות יוצר זיקה ישירה וברורה בין מי שמוגדר הנאמן לבין הנכסים הספציפיים, כאשר הזיקה הזו מאפשרת לנאמן השפעה על אותם נכסים, השפעה שיכולה לבוא לידי ביטוי בכמה וכמה דרכים. הסדר נאמנות יכול למשל להגן על נכסים פיננסיים ופיזיים עד שמי שהם מיועדים עבורו יהיה בגיל בגיר משפטית, הסדר נאמנות להגנה על אנשים בעלי מוגבלויות המוגדרים פסולי דין, הגנה מפני נושים, לצרכי תכנוני מס לגיטימיים וכן הלאה.

בהסדרי נאמנות, יש 3 צדדים מרכזיים, החייבים להתקיים כדי להקים, משפטית, הסדר נאמנות:

• יוצר הנאמנות: מי שהקים את הסדר הנאמנות והעביר את הנכסים לאחריות הנאמן המוגדר.
• נאמן (Trustee): מי שהוגדר כנאמן על הנכסים והם הוקנו לו ישירות או שהוא מוגדר כמחזיק בהם בנאמנות.
• נהנה (Beneficiary): האדם שעבורו הנכסים מוחזקים ומנוהלים בנאמנות ואשר זכאי ליהנות מהנכסים, ישירות או בעקיפין, לפי הגדרות הסדר הנאמנות.

מבחינת מיסוי חבות מס, הכלל העקרוני הוא שהנאמן הוא הגורם המוגדר כבר השומה ובר החיוב לגבי הכנסות ורווחים של הנכסים שבנאמנות. קרי, הנאמן הוא זה שיחויב בשומת המס הרלוונטית ובתשלום המס הנדרש מפעילות הנכסים – כאשר כמובן שלרוב תשלומי מיסוי נאמנויות יילקחו מרווחי הנכסים שבנאמנות ולא ישירות מהנאמן.

למרות זאת, במסגרת הסדר הנאמנות הפרטני שהוקם ובהתאם לסוג הנאמנות, קובעים פרטנית האם הכנסות הנאמן מהנכסים תיחשבנה כהכנסותיו או כהכנסות יוצר הנאמנות או במקרים מסוימים בכלל כהכנסות הנהנה. כמובן שלכל בחירה כזו יש השלכות מבחינת מיסוי נאמנויות תושב ישראל / חוץ.

מיסוי נאמנויות תושב ישראל

חבות המס על נכסים שבנאמנות תחושב בהתאם להגדרה של תושב ישראל כאשר בזמן הקמת הסדר הנאמנות, לפחות יוצר אחד ונהנה אחד הוגדרו תושבי ישראל מבחינת הגדרות רשות המיסים. כמו כן, בשנת המס הרלוונטית, על לפחות יוצר אחד ונהנה אחד להיות מוגדרים תושבי ישראל. בהסדר נאמנות של תושבי ישראל, רואים בהכנסות הנאמן מהנכסים שבאחריותו וניהולו בתור הכנסות של יוצר הנאמנות, כי רואים בנכסים כנכסי היוצר בפועל.

נציין כי במקרה של נאמנות קרובים (יש יחסי קרבה משפחתית בין יוצרי הנאמנות לנהנים) וכאשר ההסדר מוגדר נאמנות נהנה תושב ישראל, יש מכלול היבטי מיסוי ספציפיים מבחינת מיסוי של חלוקת רווחים ו/או נכסים מהנאמנות לנהנים – מה שרק ממחיש את החשיבות של ליווי צמוד ומותאם אישית של עו"ד מיסים המתמחה בתחום של מיסוי נאמנויות.

מיסוי נאמנויות תושב חוץ

הסדר נאמנות המתקיים בישראל אך מוגדר כנאמנות תושב חוץ יתקיים כאשר בשנת המס הנבחנת כל היוצרים וכל הנהנים הינם תושבי חוץ וכמו כן לא היו בנאמנות תושבי ישראל מיום הקמת ההסדר. גם נאמנות שכל היוצרים בה נפטרו והנהנים הם תושבי חוץ, תיחשב במסגרת מיסוי הנאמנות של  תושב חוץ. המשמעות הכללית של הגדרת נאמנות של תושבי חוץ היא שיש פטור ממס על הכנסות הנאמנות שמקורן בחו"ל, גם כאשר יוצר הנאמנות נפטר אם הוא נחשב במותו תושב חוץ.

לסיכום, הנושא של מיסוי נאמנויות תושב ישראל או מיסוי נאמנויות תושב חוץ בהחלט יכול להפוך לסבוך ומורכב משפטית, בהתאם לזהות הצדדים בהסדר הנאמנות, מורכבות והיקף הנכסים המנוהלים וכיוצא באלו. לכן מאוד מומלץ ולעיתים קרובות אף הכרחי לקבל ייצוג וליווי משפטי מושכל ומדויק מטעם עו"ד מיסים.