ענקיות האינטרנט המובילות הפכו במרוצת השנים לתאגידי ענק, החולשים על אינספור היבטים בחיי כולנו ובכלכלה העולמית והמקומית, תוך כדי יצירת רווחים אדירים וצבירת כמות נתונים אסטרונומית על כל אחד ואחת מאיתנו – אבל כמעט מבלי לשלם בכלל מס בישראל ובמדינות רבות אחרות שבהן חברות אינטרנט וטכנולוגיה אלו מייצרות המון מרווחיהן. חברות כמו גוגל, פייסבוק, אמזון ו-ebay הן אמריקאיות מבחינה רשמית, אך פועלות בכל העולם, כאשר דרך תכנוני מס מסועפים ומורכבים חברות אלו ועוד ענקיות טכנולוגיה נמנעו מלשלם מיסים ברוב העולם למעט ארה"ב. רשויות מדיניות, כולל בישראל, לא מרוצות ממצב זה ועולים הקולות לגבי הקשחה של מיסוי ענקיות האינטרנט והטכנולוגיה.
נציין מראש שהנושא של מיסוי חברות האינטרנט הגדולות בפעילות בישראל כבר נמצא בדיונים כמה שנים, כולל החלטות שהתקבלו ותהליכים שהחלו להתקיים מול תאגידי ענק אלו אך עדיין לא הוטמעו באופן מלא בתקנות מס הכנסה כפי שרשויות המס היו מעוניינים. למשל דרישה לשלם מס הכנסה ומע"מ על פעילות דיגיטל המתבצעת בישראל, תשלום מס חברות על רווחים הנוצרים בישראל וממשתמשים ישראלים וכן הלאה – אך על פי רוב הנושא תקוע בסבך משפטי, בירוקרטי וגלובלי ורשות המיסים בישראל לא גובה סכומים גבוהים במיוחד מחברות אלו – למרות שאלו מייצרות הכנסות ורווחים רבים מאוד מהשוק הישראלי.
באירופה – הנחשבת מחמירה מאוד במיסוי חברות ובחוקים להגנה על פרטיות דיגיטלית – גם התחבטו בשאלות אלו וברצון של הממשלות האירופיות לקבל מס על רווחי עתק שהחברות האמריקאיות הללו מייצרות ברחבי היבשת. נכון ל-2020, לא נעשתה התקדמות מהותית ולא בוצעה רפורמה מקיפה בחוקי המס הבינלאומיים, אך כמה מדינות מובילות כן החלו ליישם מדיניות אגרסיבית יותר בהקשר גביית המס של ענקיות האינטרנט והטכנולוגיה הללו. למשל מס על שירותים דיגיטליים בבריטניה, רווחים בצרפת, וניסיון למיסוי של צבירת נתוני משתמשים וכיוצא באלו.
למה חברות האינטרנט כמעט לא משלמות מס בישראל
למרות שחלק מהחברות הרלוונטיות מפעילות בישראל מרכזי מחקר ופיתוח או לכל הפחות משרדים מקומיים לניהול הפעילות העסקית, ולמרות שכולן מפיקות רווחים עצומים מהציבור הישראלי, רובן המוחלט כאמור כמעט ולא משלם מס ישיר בישראל. מצב זו נוצר בגלל תכנוני מס יצירתיים ומאוד מורכבים שחברות אלו נוקטות בהם, בעיקר אלמנטים של רישום החברות המספקות את השירותים הדיגיטליים והטכנולוגיים בארה"ב ובמדינות אחרות המציעות להן תנאי מיסוי נמוכים (למשל אירלנד, הולנד ועוד מדינות אקזוטיות יותר) – כך חברות הענק טוענות כי הרווחים נוצרו בחו"ל, במדינה בה התאגיד המסוים רשום, ולכן המיסוי הוא רק באותה מדינה ולפי חוקיה – זאת למרות שהרווחים הם כמובן אינטרנטיים ומיוצרים ממשתמשים בכל רחבי העולם, כולל בישראל.
זוהי השאלה המהותית והמרכזית ביותר לגבי חוקי מיסוי בינלאומי ומיסוי תאגידי האינטרנט והטכנולוגיה הגדולים. הנושא נמצא על סדר היום הציבורי, הפוליטי והכלכלי בגלל שבהקשר של חברות האינטרנט האלו, גם מדובר על רווחי עתק וגם מדובר בצורה מובהקת ומהותית על רווחים המיוצרים במדינות שונות וגם ללא נוכחות פיזית של אותן חברות בכל מדינה – וזה מדגיש בצורה חזקה מאוד את הצורך ברפורמת עומק בחוקי המיסוי הבינלאומיים וביכולת של ממשלות לגבות ליישם תקנות מס הכנסה אשר יאפשרו לגבות מס אמיתי מחברות אלו.
מה קורה בישראל עם מיסוי ענקיות הטכנולוגיה?
המצב בישראל דומה במהותו למצב במדינות רבות אחרות ברחבי העולם, נעשים כאמור ניסיונות אך ללא שינוי רוחבי וכלל עולמי קשה לרשות מיסים מקומית אחת או אפילו לממשלה מקומית אחת ליצור שינוי אמיתי ולגבות מס מלא, מדויק וצודק מחברות טכנולוגיה אלו. יש שינויים שנעשו כדי לעסוק בנקודה זו, למשל תיקון לחוק המע"מ וגביית מע"מ גם מגוף עסקי בינלאומי ללא נוכחות רשמית בישראל, תקנות מס הכנסה בהקשר של חברות זרות המספקות שירותים דיגיטליים בישראל שאין להם נוכחות פיזית בשוק המקומי.
לצד קריאות חוזרות ונשנות לרפורמה מקיפה ושינויים בחוקי המס הגלובליים, כדי לא לאפשר לחברות אלו לבצע תכנוני מס מורכבים ובפועל כמעט לא לשלם מס באף מקום בעולם – מס על רווחים שאנחנו, המשתמשים, מייצרים עבורכם – יש גם קולות בישראל הקוראים דווקא להציע לחברות אלו הטבות מס גדולות בישראל כדי למשוך אותן להירשם כאן ולפעול מישראל, ואז לגבות מס נמוך יותר על פעילותן, מתוך תפיסה שזה עדיף על לא לקבל כלום.
שוקלים לפתוח או לרשום חברת אינטרנט או טכנולוגיה בישראל או בחו"ל? רוצים לבצע תכנון מס לגיטימי ויעיל לפעילות הדיגיטל שלכם? אתם זקוקים לליווי וייעוץ מקצועיים ומותאמים אישית של עו"ד מיסים.
