כסף שחור, בין אם נרצה ובין אם לאו, הוא חלק בלתי נפרד ואף משמעותי בכלכלה הישראלית. ההון השחור הוא כסף שאינו מדווח לרשויות המס בהתאם לחוק ולנהלים, לעיתים כסף שהושג בדרכים של פשיעה או העלמת מס. בשנים האחרונות אנו רואים החמרה בחקירות, אכיפה וענישה בגין נושאים הקשורים לכסף השחור בכלכלה הישראלית, במטרה להקטין את התופעה במשק המקומי, להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים ולמנוע שימוש פלילי בכסף לא חוקי ו/או בלתי מדווח.
כאמור, הכסף השחור הוא חלק בלתי נמנע מכלכלות, הן הישראלית והן העולמית. יש מדינות בהן הבעיה הזו רחבה וגדולה במיוחד ויש מדינות בהן היא מצומצמת מאוד מסיבות של אכיפה יעילה או תרבות מקומית. בישראל, ההערכות הן שהיקף ההון השחור ש"מסתובב" במשק גדול מאוד ומגיע לעשרות מיליארדי שקלים בשנה – מה שגורם לאובדן הכנסות ממיסים של כמה מיליארדים, סכום לא מבוטל כלל ועיקר.
כסף שחור – לא רק ארגוני פשיעה
אמנם עבור אנשים רבים, המונח כסף שחור מציף מיידית אסוציאציות של כסף שהושג עקב פעילות פשיעה מאורגנת ופעילויות אלימות ופליליות למיניהן. בהחלט היקפים נרחבים מההון השחור בישראל ובעולם אכן מגיעים מפעילויות לא חוקיות אלו, אך לא רק מהן. גם אנשים נורמטייביים וכן עסקים שונים מחזיקים בכסף שחור ושלא הושג מפעילות עבריינית "קלאסית".
הון שחור מוגדר ככסף ונכסים בלתי מדווחים, כאשר הכוונה היא שההון אינו מדווח לרשויות המדינה בהתאם לדרישות החוק והתקנות, בעיקר לרשויות המס. לכן, גם כסף מזומן שעסק מחזיק ושאינו נכלל בספרי החשבונאות של העסק ואינו מדווח לרשות המיסים – הוא כסף שחור. באותו אופן כסף שהושג דרך העלמת הכנסות והימנעות מתשלום מס, הוא כסף שחור. אותו הדבר תקף לנכסים שנרכשו מכסף בלתי מדווח ושהם עצמם אינם מדווחים – גם נכסים אלו ייחשבו הון שחור או הון שהולבן.
הכסף השחור מוחזק לרוב במזומן, כאשר לעיתים הגורם המחזיק בו ינסה לבצע הלבנת הון באמצעות ביצוע עסקאות שונות והכנסת הכסף למערכת הכלכלית הלגיטימית כדי להסוות את מקורו ואת העובדה שמדובר בכסף שחור.
לפניכם כמה דוגמאות למקרים ופעולות אשר אנו רואים מעת לעת בתיקי כסף שחור והלבנת הון:
- הענקת שירות עסקי כלשהו, קבלת תמורה כספית במזומן אך מבלי להפיק חשבונית או קבלה.
- העברת חלק ממשכורת במזומן וללא דיווח בתלוש.
- הענקת תשלום במזומן על שירות או סחורה, ללא כל מסמך תיעוד רשמי.
- הכנסות משכר דירה שאינן מדווחות לרשות המיסים.
- כסף המוחזק בחשבונות בנק בבנקים בחו"ל או בנכסים בחו"ל – ללא דיווח לרשות המיסים.
- "גלגול" של כספים דרך המרות מט"ח והעברות בנקאיות.
- ביצוע עסקאות בכסף שחור דרך חברות קש המוקמות למטרה זו של הלבנת הון.
המדינה מאפשרת להכשיר כסף שחור בצורה חוקית – הליך גילוי מרצון
בשנים האחרונות מדינת ישראל מאפשרת לבעלי כסף שחור הזדמנות מצוינת ויעילה מאוד להכשיר את ההון הבלתי מדווח שלהם בצורה חוקית, רשמית וכזו המונעת הליכים פליליים בגין עבירות המס. אפשרות זו נקראת נוהל גילוי מרצון והיא הושקה מחדש בשנת 2018, למשך שנתיים. הליך גילוי מרצון נועד לשפר את גביית המיסים של מערכת המס הישראלית, לצמצם את היקף ההון השחור במשק ולעשות זאת ללא הליכים פליליים ארוכים ויקרים.
מדובר על הזדמנות פז עבור מי שמחזיק כסף שחור שהושג דרך עבירות מס ולא דרך פעילות של פשיעה מאורגנת או עבירות אלימות – כי המדינה הרי לא יכולה להכשיר פעילות עבריינית שכזו!
כך אפשר להכשיר כספים ונכסים בלתי מדווחים בישראל ובחו"ל, לשלם את מס האמת הרלוונטי ולהימנע לחלוטין מהליך פלילי בעקבות עבירות כגון העלמת הכנסות והימנעות ממס. כספים רלוונטיים, המוגדרים הון שחור כל עוד אינם מדווחים, כוללים למשל כסף המוחזק במזומן, כסף שהתקבל במתנה, נכסים בלתי מדווחים, כספים בחשבונות בנק בחו"ל, נכסים המוחזקים בחו"ל, כספי ירושה וכיוצא באלו. הליך גילוי מרצון כולל הגשת בקשה מפורטת עם כל פרטי ההון הבלתי מדווח, אחרי קבלת האישור משלמים את מס האמת ומקבלים ראש שקט ללא הליך פלילי כלל.
נציין כי ניתן להגיש בקשת גילוי מרצון להכשרת כסף שחור באופן אנונימי לחלוטין, כאשר רק לאחר האישור מרשות המיסים מגיש הבקשה נחשף בזהותו. עוד נציין כי שינויים ברגולציה ובאכיפה יוצרים היום מציאות בה הרבה יותר קשה להמשיך להחזיק ולהסתיר כסף שחור שכזה, בישראל ובחו"ל כאחד. המשך הסתרת ההון הבלתי מדווח יכול לגרום לחקירה כלכלית נגדכם, הגשת כתב אישום פלילי והטלת עונשי מאסר ממושכים וקנסות כספיים כבדים.
