מדריך מיסוי כאשר עושים רילוקיישן

במדינה כמו ישראל, בה מצד אחד יש תעשיות עתירות ידע והשכלה ברמה הגבוהה ביותר בעולם אך מצד שני המדינה והשוק קטנים כאשר האפשרויות ברחבי העולם הן כמעט אינסופיות, תופעת הרילוקיישן הפכה לנפוצה ופופולארית מאוד עבור ישראלים רבים. בין אם באופן זמני או קבוע, הרבה מאוד ישראלים יוצאים מישראל לצרכי לימודים ובעיקר עבודה בחו"ל, מה שאומר שהם מתחילים לקבל משכורת והכנסות בחו"ל. מה כל זה אומר מבחינת מיסוי – ובכן, הרבה מאוד ולכן עורכת הדין קרן שקד הכינה מדריך בנושא.

קרדיט: Daenin Arnee

רילוקיישן ומיסוי – מה הקשר?

ראשית, נסביר כי  Relocationהוא המונח המקובל לתיאור התהליך שאנשים ומשפחות עוברים כאשר הם עוזבים את המדינה בה התגוררו והיו תושבים לעבודה ו/או לימודים במדינה אחרת בה הם הופכים לתושבים. על אף שהגדרה זו לא תמיד מדויקת או נכונה לכל מקרה, אך בישראל נהוג לקשר את מודל הרילוקיישן כפעולה זמנית, בה משפחה עוזבת את ישראל לצורך עבודה או לימודים ולאחר כמה שנים חוזרת להיות במעמד תושבות בישראל. זאת בניגוד להגירה אשר נחשבת לפעולה קבועה וממושכת יותר.

לצד משמעויות רבות אחרות המתלוות לתהליך של מעבר לגור ולפעול ממדינה אחרת, יש באופן טבעי גם משמעויות כלכליות ופיננסיות, כשנושא המיסוי בהחלט מהווה מרכיב מהותי וחשוב במשמעויות אלו. במעבר לחו"ל, האדם ומשפחתו עוברים לקבל משכורת או הכנסה במדינה שאליה עברו ולכן נדרשים לשלם מס בהתאם לחוקים של אותה מדינה, אך הם עדין אזרחי ישראל ולא אחת גם יש להם עוד מקורות הכנסה מישראל (למשל שכ"ד על השכרת דירת מגורים) והם גם יעדיפו שלא לשלם כפל מס בחו"ל ובישראל.

לכן הנושא של רילוקיישן מיסוי הוא כה מהותי וחשוב ועל משפחות שכבר ביצעו או שוקלות לבצע צעד שכזה להכיר אותו ולהיערך בהתאם ובצורה האופטימאלית. מדובר על נושא מורכב וסבוך עם המון הגדרות ו"אותיות קטנות", לכן כדי לקבל ראש שקט ולוודא שאכן גם עומדים בדרישות החוק וגם לא משלמים כפל מס, מומלץ בהחלט להתייעץ עם מומחה מיסוי רילוקיישן, למשל עו"ד מיסים.

איך עובד תשלום המס כאשר עושים רילוקיישן?

הכוונה הרחבה והמלאה של נושא מורכב זה היא לא רק למס הכנסה, אמנות מס בינלאומיות ומהלכים כמו ניתוק תושבות. עולם המיסוי רחב מאוד וכשאדם או משפחה עושים רילוקיישן, יש לבחון גם את הנושא של תשלומי ביטוח לאומי, הפרשות פנסיוניות, שמירת מעמד וזכויות בקופות גמל וקרנות פנסיה וכיוצא באלו.

מכאן שגם אין תשובה אחת מוחלטת וחד חד-ערכית לגבי השאלה איך עובד תשלום המס במקרה כזה, כי זה מאוד תלוי בנסיבות ובמאפיינים של כל מקרה לגופו.

אבל בגדול, אם עוברים למדינה אשר יש לה אמנת מס למניעת תשלומי כפל מס עם ישראל (למשל ארה"ב, קנדה, רוב מדינות אירופה וכדומה), אז לא משלמים מס הכנסה וביטוח לאומי בגין משכורות והכנסות מחו"ל וגם ניתן לקבל פטור מדמי ביטוח לאומי בסיסיים בישראל. אם למדינה אליה עוברים אין אמנת מס עם ישראל, זה מוסיף בירוקרטיה וסיבוכים פוטנציאליים ויתכן ותידרשו לשלם מס כפול גם במדינת היעד וגם בישראל – כל עוד אתם מוגדרים תושבי ישראל. אך בטיפול נכון ומושכל ניתן לעיתים לפתור גם מורכבויות אלו ולהימנע מכפלי מס, לעיתים בדיעבד אחרי ניתוק תושבות.

יש להסביר כי על הכנסות במקורן בישראל, למשל שכר דירה, רווחי הון, אופציות וכן הלאה, עדיין ישולם במקרים רבים מס בישראל, בעיקר עם האדם שמבצע את המעבר מוגדר תושב ישראל. כמו כן, מי שמוגדר תושב בישראל ולא ביצע הליך מסודר של ניתוק תושבות, עדיין חייב בדיווח מלא של הכנסות לרשות המיסים הישראלית, כולל הכנסות מחו"ל – כאשר בתור התחלה זו רק חובת דיווח ולאו דווקא משמעות של דרישה לשלם עוד מס.

השפעת המשפט והחוק המקומי על תהליך המיסוי ברילוקיישן  – תקנות מס הכנסה

בהמשך ישיר למה שדובר עליו בפסקאות לעיל, כמובן שיש השפעה של החוקים המקומיים על תהליך מיסוי רילוקיישן, הן בישראל והן במדינת היעד שאליה עוברים לצרכי עבודה או לימודים. זה כולל קיומן ומהותן של אמנות מס עם ישראל, שיעורי מיסוי וחובות דיווח לרשות המס במדינת היעד ובישראל למי שעדיין מוגדרים תושבי ישראל ועוד מכלול של תקנות מס הכנסה, חוקים והיבטים של מיסוי ישראלי ובינלאומי בזמן רילוקיישן.

איך משפיעה משך תקופת הרילוקיישן על המס שצריך לשלם?

על פי רוב, ההתייחסות החברתית ולעיתים גם הבירוקרטית לרילוקיישן היא כאמור כמשהו זמני, כאשר המשפחה עוברת לחו"ל לכמה שנים שאחריהן היא חוזרת לישראל. אך כמובן שיש לכך משמעויות, גם מבחינת ענייני מיסוי, אם התהליך נמשך יותר מכמה שנים בודדות או אף צפוי להפוך לתהליך הגירה קבוע של ממש.

משך התקופה משפיעה בעיקר מבחינת הגדרת האדם שעבר לחו"ל בתור תושב ישראל או לא, הגדרה שיש לה משמעויות עמוקות ורבות, מבחינת זכויות וחובות כאחד. כך, המשמעות מבחינת מיסוי היא שונה מאוד למשפחה שעוברת למשך תקופה של שנתיים בלבד וממשיכה לקבל הכנסות מישראל דרך השכרת דירת המגורים בארץ לעומת משפחה שכל מרכז חייה עבר לחו"ל, כל הכנסותיה מחו"ל והתהליך שלה כבר נמשך, למשל, 6 שנים.

ככל שתקופת המעבר לחו"ל ארוכה יותר ומרכז החיים (כולל הכלכלי-פיננסי) נמצא במדינת היעד בחו"ל, יש יותר מקום, כדאיות וגם ודאיות בביצוע ניתוק תושבות מישראל כדי להימנע מכפל מס, לבטל את חובת הדיווח לרשות המיסים אבל גם לאבד את רוב הזכויות שיש לתושבי ישראל המשלמים מיסים וביטוח לאומי. גם כאן, ייעוץ מדויק, מקצועי ומותאם אישית עם מומחה מיסוי בינלאומי ומיסוי רילוקיישן הוא הכרח!

ניתוק תושבות לצרכי מס

המונח ניתוק תושבות מתאר תהליך בירוקרטי שאדם מבצע מול הרשויות בישראל, בעיקר ביטוח לאומי ורשות המיסים. ניתוק התושבות מתבצע כאשר מרכז חייו של אדם הופך להיות במדינת יעד בחו"ל ולא בישראל, כאשר המשמעות היא הפסקת תשלומי ביטוח לאומי, הפסקת דיווחים על הכנסות למס הכנסה והפסקת תשלומי מיסים בישראל על הכנסות ונכסים בחו"ל.

יש תבחינים מוגדרים של מי נחשב תושב ישראל לצרכי מס ובאילו נסיבות ותנאים אפשר לבצע ניתוק תושבות – כאשר זהו נושא מורכב וסבוך בפני עצמו. בעיקר מסתכלים על כמות הימים בהם אדם נמצא בישראל בשנת מס לצד הבחינה היכן מתנהל מרכז חייו מבחינות אחרות, כולל כמובן כלכליות ופיננסיות.

נציין כי מדינת ישראל פועלת כיום לשיפור וייעול בחקיקה ותקנות מס הכנסה של הגדרת התושבות הישראלית כך שהנושא יהיה יותר מוסדר, ברור וקל לניווט ופחות נתון לפרשנות של שני הצדדים.

אם רק עכשיו ביצעתם מעבר לחו"ל או אפילו לא סיימתם שנה אחת בחוץ לארץ, כנראה שמומלץ שלא למהר מדי לבצע ניתוק תושבות, כי לצד יתרונות בתשלומי מס ודיווחים, יש גם אובדן זכויות בארץ.

מעמד תושבות במדינות היעד לצרכי מס – מתי זה קורה?

ההגדרה של אדם כתושב במדינת יעד בחו"ל, לצרכי מס ומטעמי הגדרה אחרים, היא כמובן ספציפית לכל מדינה ובהתאם לחוקים ולתקנות באותה מדינה. בהחלט יש להכיר את הנושא מראש ולהתכונן אליו באופן מושכל, גם כדי למקסם זכויות וגם כדי לעמוד בכל החובות החוקיות הנדרשות מכם בעת השהות בחו"ל.

מבחינת מדינת ישראל, אדם יכול להיחשב תושב מדינה זרה ולא תושב ישראל תחת כמה תנאים מוגדרים (שכאמור חלקם נמצאים בתהליך שינוי ועדכון), בעיקר היכן נמצא מרכז החיים מבחינת מגורים, עבודה, נכסים, חשבונות פיננסיים וכדומה וגם תבחין של מספר ימי שהות בישראל לאורך תקופות מוגדרות שונות.

קרדיט: KucherAV

טיפים חשובים למיסוי ישראלי בזמן מעבר לארץ אחרת מישראל

• לא לוותר או לדחות את הטיפול בנושא חשוב זה, שיכול להיות בעל משמעות כלכלית אדירה. חשוב להתייעץ עם גורם מומחה למיסוי ברילוקיישן, מניעת כפל מס, אמנות מס, ניתוק תושבות וכן הלאה. תכנון מושכל מראש ימנע כאבי ראש, התעסקות בירוקרטית מתישה וכמובן תשלומים מיותרים או חלילה ביצוע עבירות מס שלא ביודעין.
• בחלק מהדברים ותשלומי המס ניתן לטפל ולקבל החזרים ופטורים גם לאחר החזרה לישראל – אז גם אחרי שחזרתם אפשר עוד לבדוק ולטפל, בעזרת בעל מקצוע מיומן בתחום.
• אתם חדשים גם במדינה שאליה אתם עוברים, מדינה עם חוקרי מס שונים לגמרי מישראל. מומלץ לקבל ייעוץ גם ממומחה מיסוי במדינת היעד שאליה עברתם.
• לארה"ב יש אמנת מס עם ישראל, כך שתידרשו לשלם מיסים במדינה האמריקאית בה אתם חיים ומתפרנסים. אבל, אם אתם עדיין תושבי ישראל עליכם לדווח על ההכנסות למס הכנסה בישראל ואם שיעור המס בארה"ב נמוך משיעור המס המקביל בישראל על אותה רמת הכנסה, יתכן ותידרשו להשלים את החסר. כנ"ל במדינות אירופיות עם אמנת מס עם ישראל.
• לארה"ב אין אמנת מס בנוגע לתשלומי ביטוח לאומי, כך שאם אתם עושים רילוקיישן לארה"ב ועדיין לא ביצעתם ניתוק תושבות, תצטרכו גם להמשיך לשלם ביטוח לאומי בישראל.

אתם לפני רילוקיישן או כבר נמצאים בחו"ל ורוצים להתנהל הכי נכון וחכם למול שלל המשמעויות של המיסוי מול הרשויות? פנו לעורכת הדין קרן שקד לקבלת שירות של ייעוץ מס, עו"ד שקד הינה מומחית בתחום ויוצאת רשות המיסים, כך שתקבלו ליווי מותאם אישית בתהליך.