בניגוד למה שאולי חלק מהאנשים חושבים, תושבי חוץ אינם רק דיפלומטים זרים העובדים בישראל, עובדים שונים המגיעים מחו"ל לעבוד בישראל וכדומה. תושבי חוץ יכולים להיות גם ישראלים, הנמצאים חלק מהזמן בישראל אך אינם נחשבים תושבי ישראל מבחינת רשות המיסים ואלמנטים נוספים ברשויות הישראליות. אך כיצד גובים מיסים מישראלים המוגדרים תושבי חוץ? האם הם משלמים מס בישראל כמו יתר התושבים/האזרחים או האם הם פטורים ממס ועליהם לשלם רק במדינה בה הם מוגדרים תושבים? תחום מעניין ורלוונטי עבור לא מעט אנשים. ננסה לעשות קצת סדר.
רק לצורך המחשה, מקרה בעל חשיפה תקשורתית רחבה מאוד שעלה לכותרות בשנים האחרונות ואשר נוגע למיסוי תושב חוץ הוא פרשת חשדות העלמות המס של הדוגמנית ואשת העסקים בר רפאלי. בקצרה, רשות המיסים טענה שרפאלי וחלק מבני משפחתה העלימו מיסים בישראל בכך שדיווחו על מקום מגורים כוזב ולא דיווחו על כל הכנסות הדוגמנית שהופקו בחו"ל. רפאלי מצידה טענה שבאותן שנים לא הייתה תושבת ישראל לפי ההגדרות המקובלות אלא תושבת חוץ ולכן התנהלותה מבחינת דיווח לרשות המיסים הייתה תקינה. ומכאן, נתקדם להסבר יותר מעמיק וכללי על מיסוי תושב חוץ.
ההגדרה של תושב חוץ או תושב ישראלי
ראשית כל, כדי להבין יותר לעומק את הנושא של מיסוי תושב חוץ יש להבין את ההגדרות של תושב חוץ ושל תושב ישראלי. כמובן שאדם המתגורר כל השנה בישראל ומרכז חייו נמצא בישראל באופן מובהק יוגדר כתושב ישראל ולא כתושב חוץ. כך גם תייר המגיע לישראל לתקופה של כמה ימים בודדים, אפילו בכל שנה, לא ייחשב תושב ישראלי – אפילו אם הוא מחזיק באזרחות ישראלית. הנושא הופך מורכב ומצריך הגדרות ברורות במקרים החורגים מדוגמאות ברורות וחדות אלו, למשל במקרים של אנשים הנמצאים בישראל לא מעט במשך השנה אך מרכז חייהם אינו בישראל לפי הגדרות החוק והתקנות.
אם בעבר רשות המיסים ומדינת ישראל הגדירו תושב חוץ בהגדרה הרחבה של "כל מי שאינו תושב ישראל", היום המצב הרבה יותר ברור ופחות נתון לפרשנויות ולתחומים "אפורים". נכון להיום תושב חוץ מוגדר כאדם שאינו תושב ישראל ואשר התנאים הבאים תקפים לגביו:
- האדם שהה מחוץ למדינת ישראל במשך לפחות 183 ימים בכל שנה מבין שנת המס הרלוונטית ושנת המס שאחריה.
- על מרכז חייו של אותו אדם לא להיות בישראל – כפי שמתואר בסעיף הקודם ובפרק זמן של שתי שנות מס לאחר שנת המס שלגביה עשויה להיות מחלוקת מיסוי. למשל מבחינת מגורים, משפחה, עבודה, חיי חברה וכן הלאה.
מיסוי פרסונאלי או טריטוריאלי?
בישראל נהוגה כיום שיטת מיסוי פרסונאלית, קרי מיסוי אישי. זאת בניגוד לעבר הלא רחוק שבו הייתה נהוגה בישראל שיטת המיסוי הטריטוריאלית – מיסוי לפי מיקום יצירת ההכנסות. בשיטה הפרסונאלית, נישום ממוסה במדינה בה הוא מוגדר תושב (ישראל במקרה זה) לפי כלל הכנסותיו וללא קשר למיקום יצירת ההכנסות האלו, כמובן שבכפוף לאמנות מניעת תשלום כפל מס והסכמי מיסוי בינלאומיים רלוונטיים אחרים.
אז ניתן לחשוב שמיסוי תושב חוץ אינו כולל כלל תשלום מס בישראל על מי שמוגדר תושב חוץ, אם מיישמים את האמור לעיל בשיטת המיסוי הפרסונאלית. זו כמובן תהיה טעות. במקרים של מיסוי תושבי חוץ יש שילוב של השיטות:
תושב חוץ ימוסה בישראל רק על הכנסות ("פירותיות" והוניות כאחד) שנוצרו והופקו בישראל עצמה ולא על הכנסות שיוצרו במדינות אחרות. גם כאן, יישום המיסוי לפי השיטה הטריטוריאלית לתושבי חוץ כפוף לקיומן של אמנות בינלאומיות למניעת כפל מס בין ישראל למדינות אחרות הרלוונטיות לתיק של אותו נישום תושב חוץ.
נציין כי לרשות המיסים שורה רחבה של כללים ברורים לגבי קביעת מהו מקור ההכנסות השונות שתושב חוץ הפיק – קרי, האם ההכנסה מקורה בישראל ולכן חייבת במיסוי בישראל או האם ההכנסה מקורה בחו"ל ולכן חייבת במס במדינה אחרת.
הטבות מס מיוחדות לתושבי חוץ
לצד כל האמור לעיל לגבי מיסוי תושב חוץ וחבות תשלום המס גם אם אדם מוגדר תושב חוץ וכל עוד ההכנסה נוצרה בישראל ובכפוף לקיומן של אמנות למניעת תשלום כפל מס, מדינת ישראל מציעה לתושבי חוץ שורה של הטבות מס מיוחדות, בעיקר כדי למשוך משקיעים זרים ולהזרים הון למשק המקומי.
כך למשל תושב חוץ זכאי לפטור ממס על החזקת יחידות בקרנות נאמנות פטורות, פטור ממס על מכירת מניות של חברות ישראליות, פטור מס על רווחים מפיקדונות בנקאיים ועוד.
לסיכום: הנושא של מיסוי תושב חוץ בהחלט יכול להיות מורכב מבחינת ההגדרות והדקויות השונות מבחינת פטורים ממס, הקלות מס וחבות בתשלום מס, כמו גם בקביעת מקור ההכנסה ושאר אלמנטים פרוצדוראליים, בירוקרטיים ומשפטיים. לכן במקרים רלוונטיים ובעיקר כאשר מדובר על סכומים גבוהים, בהחלט ראוי ומועיל להתייעץ עם גורם מקצועי ולקבל ליווי מותאם אישית.
