מיסוי בינלאומי

מיסוי גלובאלי ובינלאומי הוא תחום המכל בתוכו את המכלול המורכב והסבוך של תקנות, חוקים וחובות מיסוי, שבעיקר הופך רלוונטי כאשר יחידים או עסקים מבצעים עסקאות ומשיגים הכנסות בכמה מדינות שונות ברחבי העולם. בכלכלה הגלובלית כיום, הבנה אפקטיבית לצד יישום פרגמטי ומושכל של היבטי מס גלובליים, יחד עם הליווי המקצועי האיכותי והמדויק ביותר, הם הכרחיים גם לצמצום חבות המס באופן לגיטימי ויעיל וגם כדי לוודא שעומדים בכל דרישות החוק והרגולציה ונמנעים מקנסות או אפילו אישומים בעבירות מס.

במדריך מקיף ומקצועי זה, עורכת דין קרן שקד – מומחית מנוסה ומוכחת למיסוי בינלאומי ולמשפט כלכלי ודיני מיסים – סוקרת את היבטי המפתח וההשלכות של התחום על עסקים ויחידים

 

 

מהו מיסוי בינלאומי?

באופן כללי, מיסוי בינלאומי, גם כתחום מיסים ורגולציה בפני עצמו וגם כקונספט כלכלי, מהווה את הנקודה שבה משתלבים ונכרכים אלו באלו חוקי המיסוי בישראל עבור יחידים ועסקים ישראלים  עם חוקי מיסים במדינות אחרות בעולם, אמנות מס בינלאומיות וכיוצא באלו. מבחינה רעיונית ומפורטת יותר, הוא מהווה את המחקר או היישום של היבטי מיסוי על אדם או עסק עם הכנסות מכמה מדינות שונות בעולם ובהקשר לחוקי המס הגלובליים והמקומיים בכל מדינה הרלוונטית למבנה ההכנסות ו/או הפעילות העסקית, כמו גם היבטים גלובליים של חוקי המס המדינתיים בנוגע לנישום פרטי או תאגידי.

אחת השאלות המרכזיות במיסים בינלאומיים לגבי פעילות עסקית גלובלית והכנסות של נישום ממדינה אחת שהושגו במדינה אחרת היא איזו מדינה צריכה להיות זו שתגבה את כל או רוב המיסים בגין אותה הכנסה של אדם או תאגיד. מתוך כך, חוקי מיסוי בינלאומיים בודקים ומסדירים דברים כמו מה הזיקה של הנישום לאותה מדינה, מה מהות מקור ההכנסות, מה נעשה עם הכסף או הנכסים וכן הלאה.

 

חשיבותו של קונספט ויישום המיסוי הבינלאומי בכלכלה הגלובלית

אם בעבר כל מדינה מיסתה את תושביה והתאגידים הרשומים בה לפי חוקים מקומיים ובאופן כללי תוך התעלמות מכל מה שקורה מחוץ למדינה, היום המציאות שונה לגמרי! במציאות של כלכלה גלובלית ומחוברת מאוד, בהחלט חוצת גבולות, מדינות ויבשות, המיסוי הבינלאומי הוא חשוב וחיוני מסיבות שונות – בעיקר כדי להבטיח שיחידים ועסקים אכן ישלמו את המס הראוי והנדרש על הכנסות ורווחים ויעשו זאת במדינה הנכונה והרלוונטית ביותר ולא יוכלו להעלים מס.

ההסדרה ההולכת ומתפתחת וגדלה של מיסוי בינלאומי מכניסה מורכבות אבל גם הרבה סדר והיגיון, עבור כל השחקנים המעורבים. התחום גם מונע התחמקות ממס וביצוע עבירות פליליות וגם מאפשר למדינות לגבות יותר מס המיועד בסופו של דבר לממן את הוצאות המדינה עבור אזרחיה ותושביה.

 

מטרות מרכזיות של מיסוי בינלאומי

• הגדלת הכנסות ממיסוי: ממשלות נסמכות רבות על מיסים כדי לממן שירותים ציבוריים ונושאים נדרשים. שיפור בהסדרה ובאכיפה של מיסוי בינלאומי על יחידים ותאגידים משפר משמעותית את היכולת של רשויות מיסים לאתר הכנסות וכספים מפעילויות בכל העולם ולגבות את המס הנכון מבחינתן מהנישומים הנכונים.
• מניעת העלמת מס והלבנת הון: מרכיב מהותי בכך שהמיסוי הבינלאומי כל כך התפתח וגדל בשנים האחרונות בהיבטים מעשיים ומשפטיים הוא כמובן כדי למנוע ולהקשות מאוד על העלמות מס, מהלכי הלבנת הון וכדומה. דרך שיתופי פעולה ונהלים ברורים של העברת מידע בין גופים פיננסיים ורשויות מס בכל העולם, הרבה יותר קשה להעלים הכנסות ולהתחמק ממס דרך פעילות גלובלית.
• פיתוח כלכלי: מערכות מתוכננות היטב וחכמות של מיסוי בינלאומי יכולות לקדם פיתוח כלכלי מושכל על ידי עידוד השקעות, מסחר ופעילות כלכלית בין מדינות וגם במדינות מסוימות המבקשות להתפתח כלכלית. כך למשל, הטבות מס לצד שיתופי פעולה והעברות מידע חכמים יכולים למשוך משקיעים ולתרום לצמיחה כלכלית.

• שיתוף פעולה בין מדינות: שיתוף פעולה גלובלי בהקשר של מיסוי ודיווח הוא הכרחי כדי להתמודד ביעילות עם האתגרים של מיסוי חוצה גבולות. הסדרת התחום משפרת את העבודה המשותפת של מדינות כדי לפתח וליישם חוקי מס עקביים והגיוניים ובו זמנית למנוע מנישומים לשלם כפל מס על הכנסות וגם להעלים מס.

 

מערכת המס הישראלית ושיטת המיסוי

החל משנת 2003 בישראל מונהגת שיטת מיסוי פרסונאלית (ולא טריטוריאלית כפי שהיה עד אז). המשמעות היא שאדם יחויב בתשלום מיסים בישראל, גם על הכנסות מחו"ל ברמת העיקרון, כל עוד הוא מוגדר תושב ישראל לפי תבחינים ברורים של רשות המיסים, זאת לצד היישום של אמנות מס בינלאומיות כפי שיוסבר בהמשך.

זה אומר, בגדול, שאם אדם (גם תאגיד לצורך העניין) מוגדר תושב ישראל לפי תבחיני רשות המיסים והמדינה, אך יש לו הכנסות ורווחים מפעילות כלכלית/עסקית בחו"ל, הוא חייב לדווח על כספים ונכסים אלו לרשות המיסים בישראל ובהחלט יתכן שיהיה חייב גם בתשלום מס בעקבות כך – אפילו שהכסף הושג או אפילו נמצא פיזית בחו"ל.

 

עקרונות בסיסיים במיסוי בינלאומי

ככלל וגם בהקשר הישראלי, יש מגוון עקרונות מנחים בסיסיים המגדירים חוקים ותקנות מיסוי. כמה דוגמאות רלוונטיות לישראל ולישראלים בהקשר של עקרונות הבסיס הן למשל:

עיקרון התושבות (מיסוי על בסיס מקום מושב)

כאמור, המיסוי הישראלי מתנהל כיום לפי בסיס חישוב פרסונלי ולא טריטוריאלי – קרי, המיסוי הוא לפי הגדרת התושבות של הנישום ולא לפי מקור ההכנסות. מתוך כך, אדם ימוסה בתור ישראלי עם מבחן התושבות קובע כי הוא עומד בהגדרות של תושב ישראל – ואז עקרונית חישוב שומת המס הספציפית להכנסות מסוימות ו/או הכללית תהיה לפי כללי המיסוי הישראלים. עקרון התושבות קובע כי מי שמוגדר תושב מחויב לדווח לרשות המיסים המקומית על הכנסות מכל מקום בעולם, כאשר יש מקרים בהם לא יהיה כפל מס, מקרים בהם תשלום מס בחו"ל יזכה בזיכוי ממס בישראל אבל גם מקרים בהם אדם או תאגיד יידרשו לשלם מס ישראלי עם הכנסות שמקורן בחו"ל.

עקרון הטריטוריאליות (מיסוי על בסיס מקום הפקת ההכנסה)

יש מדינות ומערכות מס בהן המיסוי מיושם לפי עיקרון הטריטוריאליות ולא לפי בסיס פרסונלי, בישראל זה היה המצב עד 2003. עיקרון זה קובע כי המיסוי מיושם על הכנסות לפי המדינה בה הושגו ובוצעו ההכנסות, בלי קשר למבחן תושבות. לפי עיקרון זה, אם הכנסות הושגו במדינה, אז הן יחייבו דיווח ויתכן שיחייבו תשלום מס, אך אם יש הכנסות שהושגו במדינה אחרת, אז הן לא חייבות במיסוי באותה מדינה ולעיתים אף לא בדיווח.

ברוב העולם הפסיקו להשתמש בשיטה זו, כי היא מן הסתם מאפשרת יותר הזדמנויות להתחמקות ממס, העלמת הכנסות וכו'.

עקרון מיסוי כפול והדרכים להימנע ממנו

מיסוי כפול הוא מצב שבו יותר מרשות מיסים של מדינה אחת דורשת תשלום מס על הכנסות או כאשר חוקי המיסוי יוצרים מצב שבו אדם או תאגיד מחויבים בתשלום מס על הכנסות ביותר ממדינה אחת. משל תושב ישראל עם הכנסה במדינה זרה, אשר שילם מס באותה מדינה על ההכנסה המדוברת אך גם נדרש לשלם מס בישראל בגין אותה הכנסה. עבור הנישום, זהו כמובן מצב לא רצוי. בגדול, חוקי מיסוי בינלאומי שואפים לייצר ולמצוא איזון של מיסוי כפול לבין תשלום מס אמת נכון והגיוני במדינה הנכונה.

אחת הדרכים העיקריות להימנע מכפל מס היא אמנות מס בינלאומיות – הסכמים בין מדינות שספציפית עוסקים במקרים ותגובות של מיסוי רווחים והכנסות מפעילויות כלכליות גלובליות. האמנות קיימות בעיקר כדי למנוע מס כפול על אותה הכנסה וגם כדי לעודד שיתופי פעולה והעברת מידע בין מדינות.

 

הסכמי מס בין מדינות (אמנות מס)

אמנות מס הן הסכמים בין מדינות שונות – במקרים רבים בין גושי מדינות ולאו דווקא בין שתי מדינות ספציפיות – אשר כאמור נוצרו ונחתמו כדי להסדיר היבטים של מיסוי בינלאומי בין מדינות ספציפיות, למנוע מיסוי כפול על אותה הכנסה וגם הלכה למעשה כדי לקדם העברה של מידע כלכלי בין המדינות בניסיון להילחם בהון שחור והעלמות מס.

אמנות מס מסדירות לפרטי פרטים מתי הכנסות יחויבו במיסוי במדינה בה הן נוצרו או במדינת התושבות, מניעת כפל מס על אותה הכנסה וכיוצא באלו והן גם קיימות כדי לפתור וליישב ביעילות מחלוקות או סכסוכים בין מדינתיים לגבי מיסוי יחידים או תאגידים בהקשר לפעילות כלכלית חוצת גבולות ומדינות. כך, אמנות המס מספקות איזון ברור ומוסדר בין אינטרסים שונים של רשויות מיסים ממדינות שונות וגם מאפשרות וודאות לנישומים עצמם.

מדינת ישראל חתומה על אמנות מס עם עשרות מדינות מכל רחבי העולם, גם מדינות מפותחות ו"מערביות" וגם מדינות הנחשבות יותר מתפתחות.

 

היתרונות של אמנות מס עבור עסקים בינלאומיים

אמנות מס הן מעמודי התווך של כל נושא המיסוי הבינלאומי, ובהחלט חיובי מאוד שהן קיימות. ניתן רק לדמיין איזה כאוס היה קיים במערכות השונות ואת שלל המקרים בהם אדם או עסק היו נדרשים לשלם פעמיים מס על אותה הכנסה אם לא היו קיימות אמנות המס.

עבור עסקים בינלאומיים אמנות מס מציעות הרבה יותר יתרונות מאשר חסרונות או מורכבות, בעיקר כי הם מכניסות יותר וודאות לשווקים ולפעילות כלכלית, מאפשרות לבצע תכנוני מס חכמים ולגיטימיים ביעילות משודרגת מאוד ומונעות כפל מס אשר היה כמובן פוגע בביצועים הכלכליים.

 

מיסוי חברות גלובליות

היבט גדול ומרכזי במיסוי בינלאומי בכללותו הוא בהקשר של חברות ותאגידים רב לאומיים. התחום באופן כללי מכניס יותר וודאות והסדרה לנושא המורכב של מיסוי חברות עם פעילות עסקית גלובלית, כאשר יש אלמנטים בזה שעשויים להוסיף בירוקרטיה עבור חברות, לצד זאת שעדיין יש הרבה מאוד מקום ליישם תכנוני מס חכמים ולגיטימיים במסגרת תקנות והיבטים של מיסוי תאגידי בינלאומי.

במבט על, מיסוי חברות רב לאומיות נועד בעיקר כדי לאפשר למדינות לנסות לגבות מאותן חברות לגבות מס גבוה ויעיל יותר מחברות ולצמצם את התופעה של התחמקות ממס של תאגידים דרך "משחקי מס" למיניהם. כך, תקנות וחוקים משפרים את יכולת הגבייה והשומה של רשויות מיסים, שואפים להסדיר רישומים חשבונאיים, מנסים למנוע התחמקות ממס דרך מקלטי מס וניצול לרעה של הטבות מס במדינות שונות וכיוצא באלו.

 

תכנוני מס בינלאומיים לחברות רב-לאומיות

בעוד שהיום הנושא הרבה יותר מוסדר ומפוקח ובמידה מסוימת יותר קשה לתאגידים רב לאומיים לא לשלם מס דרך "משחקי מס" כמו רישום הפעילות במדינה שהיא דה-פקטו מקלט מס, עדיין בהחלט אפשרי, מקובל ולגיטימי שחברה תבצע תכנון מס גלובלי. כל עוד התהליך מבוצע במסגרת החוקים, הרגולציה, אמנות המס ותוך שקיפות ומקצועיות, זה בהחלט לגיטימי ומתבקש שחברה תייעל את חבויות המס שלה כדי לשפר מבנה כלכלי.

תכנון מס גלובליים לתאגידים וחברות רב-לאומיות עדיין יכול לכלול רישום חברות במדינות יותר מקלות מבחינת מיסוי, לבצע הפרדות מבניות והקמת חברות במדינות שונות, שימוש מושכל באמנות מס ועוד מכלול צעדים והיבטים לגיטימיים ומושכלים. קריטי לבצע זאת בליווי צמוד של יועץ מס בינלאומי, רואי חשבון, עורכי דין מומחים במיסוי בינלאומי, גם כדי למקסם יעילות וצמצום לגיטימי של חבות מס וגם כדי לוודא שעומדים בחוקים ובתקנות ונמנעים מסיבוכים רגולטוריים או חוקיים מול הרשויות הרלוונטיות השונות בכל המדינות המעורבות.

 

תופעת ה-"ארביטראז' מס" וניצול פערי מיסוי בין מדינות

לצד כל מה שאמרנו על אמנות מס והכנסת הרבה יותר וודאות והסדרה לנושא של מיסוי תאגידי בינלאומי, עדיין יש צעדים ומהלכים אופרטיביים וחשבונאיים שניתן לבצע כדי כאמור לצמצם את תשלומי המיסים. אחד ההיבטים היותר נפוצים לכך הוא תופעה של יישום ארביטראז' מיסוי של חברות כדי לשלם פחות מס. זה אומר, בגדול, למשל לרשום פעילות עסקית כלשהי תחת חברה במדינה שבה שיעורי המיסוי התאגידי נמוכים, אך בו זמנית ליצור הכנסות מפעילות כלכלית במדינה עם שיעורי מיסוי תאגידי גבוהים יותר. כאשר אמנות מס או עצם חוקי המס מאפשרים לשלם מס על כל ההכנסות רק לפי השיעורים הנמוכים של מדינת רישום התאגיד.

מצב זה יוצר ארביטראז' (פער שערים) בין שיעורי המס בין מדינה כזו לאחרת ויכול, במצבים מסוימים וביישום חכם ולגיטימי, לאפשר לחברה ליהנות מפער זה לטובת הפחתת חבות המס הכוללת שהיא משלמת. זה למשל קורה המון בתאגידי הטכנולוגיה והאינטרנט הענקיים.

 

מיסוי יחידים במישור הבינלאומי

מיסוי בינלאומי נוגע גם לאנשים פרטיים ולא רק לחברות כמובן, לכן עולה לא אחת השאלה לגבי מיסוי יחידים במישור הבינלאומי. כמו למשל מיסוי על ישראלים שיש להם גם הכנסות כאלו ואחרות מחו"ל או אף אזרחי ישראל שלא מתגוררים בכלל בישראל והאם הם חייבים במס בישראל או לא.

מיסוי אזרחים ישראלים החיים בחו"ל (Expatriates)

באופן כללי, מדינת ישראל לא מפעילה מנגנון מס כמו בארה"ב. ארה"ב למשל דורשת מכל אזרחיה להעביר דיווח הכנסות ומיסוי שנתי – גם אם הם לא גרים בארה"ב כבר שנים רבות. בישראל שיטת המס היא כאמור פרסונלית ומתבססת על עיקרון התושבות ולא על עיקרון האזרחות. זה אומר הלכה למעשה שאזרח ישראלי המתגורר בחו"ל ואינו נחשב תושב ישראל לפי מבחן התושבות, לא חייב במס בישראל על הכנסות מחו"ל וגם לא חייב להעביר דיווח על הכנסות לרשות המיסים הישראלית. אם יש לאותו אזרח החי בחו"ל הכנסות בישראל (שכ"ד למשל), אז בהחלט ייתכן ותהיה חובת דיווח לרשות המיסים הישראלית וגם דרישה לשלם מס – תלוי במקרה, במאפיינים פרטניים ובמהות ההכנסה ויש להיוועץ ביועץ מס בינלאומי.

נציין כי אזרחי ישראל החיים בחו"ל כי הם נשלחו למדינה זרה לעבוד מטעם מדינת ישראל או גוף ציבורי ממשלתי כלשהו לא נופלים לאותה קטגוריה כמו אזרחים שעזבו את ישראל וחיים בחו"ל. מי שמתגורר בחו"ל מתוך שליחות כלשהי של המדינה, נמצא במעמד אחר ובמקרים רבים המיסוי עליו הוא לפי חוקי המיסוי בישראל.

 

חובות דיווח והשלכות אי-עמידה בדיווח על הכנסות מחו"ל עבור תושבי ישראל

באופן כללי ודי ברור, מי שנחשב תושב ישראל לפי מבחן התושבות, חייב לדווח לרשות המיסים הישראלית על כל הכנסותיו, לא משנה מה המקור הגיאוגרפי שלהן. כאמור, לא תמיד הכנסות מחו"ל תחויבנה בתשלום מס בישראל, אבל יש מקרים שכן ובכל מקרה קיימת חובת הדיווח הזו. את הדיווח מעבירים במסגרת הדו"ח השנתי למס הכנסה למשל.

מי שמוגדר תושב ישראל חייב לדווח על כל הכנסות מחו"ל, מתשלום קטן של פנסיה ממדינה זרה וכמובן עד השקעות ונכסים בחו"ל!

יש לציין שאי דיווח וחוסר עמידה בחובת הדיווח החוקית הזו משמעותם ביצוע עבירת מס ופוטנציאלית חקירה ואישום על ביצוע עבירות מס – המוגדרות בישראל עבירות פליליות.

 

מיסוי על השקעות בינלאומיות של יחידים

באופן כללי, בהחלט יתכן מצב של מיסוי בישראל בגין השקעות בחו"ל של יחידים (גם תאגידים אך זה יותר מורכב ועם יותר "משחק" מבחינת תכנוני מס אפקטיביים).

הכוונה כאן היא להשקעות של יחידים ישראלים בצורה ישירה בחו"ל, לא למשל השקעה בינלאומית דרך הבורסה בישראל או דרך תיק השקעות המנוהל בבנק או בית השקעות בישראל. זה אומר למשל רכישת נדל"ן בחו"ל, השקעות פיננסיות ישירות בחו"ל וכן הלאה.

לצד יישום מושכל ומדויק של אמנות מס והיבטים של מניעת תשלום כפל מס – גם על מימוש רווחי השקעות בינלאומיות – קיימת חובת הדיווח על נכסים והכנסות מחו"ל וזה כולל השקעות. ולגמרי יכול להיווצר מצב רגולטורי וחוקי של חובת תשלום מס של יחיד תושב ישראל על רווחים מהשקעה ישירה בחו"ל. כך למשל רווחי הון ממימוש השקעות ישירות בנדל"ן בחו"ל מחייבים במקרים רבים תשלום מס רווח הון ישראלי של 25% ולעיתים גם עוד תוספת מס מיוחד של כמה אחוזים (3% מס יסף למשל).

כל מקרה צריך להיבדק ולהימדד לגופו של עניין וקריטי לבצע הליך סדור של בדיקה ועמידה בדרישות חובת הדיווח המלאות, אחרת בהחלט אפשר להסתבך עם קנסות, חקירות רשות המיסים ועד כדי אישומים בעבירות מס.

 

תכנוני מס בינלאומיים ואסטרטגיות מיסוי

תחום המיסוי הבינלאומי עבר התפתחות משמעותית בשנים האחרונות והוא הרבה יותר מוסדר, ברור ועם שיתופי פעולה גלובליים היום בין מדינות וגם גופים פיננסיים. אבל בהחלט עדיין יש כלים ואמצעים לגיטימיים ומקובלים להפחתת מיסוי בינלאומי – הכל במסגרת החוק ועם ליווי מקצועי של מומחי מיסוי.

אמנם הקונספט של מקלטי מס פחות רלוונטי ומעשי כיום – במציאות בה בנקים וגופים פיננסיים מעבירים מידע לרשויות רגולציה ואכיפה בכל העולם ובה פחות מדינות מציעות שירותי "מקלטי מס" מתוך דרישה חסרת פשרות של המדינות החזקות – אך עדיין יש מדינות עם מיסוי משמעותית נמוך ואטרקטיבי יותר ואשר יכולות להיחשב מקלטי מס. קריטי להבין שזה ממש לא פשוט או אפילו חוקי כפי שהיה בעבר הלא כל כך רחוק, אבל בביצוע נכון ומושכל ועם הליווי המקצועי-משפטי הנכון אפשר לרשום הכנסות ופעילויות מסוימות במקלט מס וליהנות בצורה לגיטימית מתשלום מיסוי מופחת – אבל לא לכל פעילות עסקית וכלכלית ולרוב גם לא ללא העברת מידע מסוימת בין גופים ומדינות.

בנוס, אפשר ליישם בצורה מושכלת ולגיטימית העברת רווחים בין מדינות כדי לצמצם חבות מס וליהנות מארביטראז' בשיעורי מיסוי או בתקנות מיסוי על רווחים והשקעות בינלאומיות.

לא משנה באילו אמצעים וכלים משתמשים כדי לייעל את מבנה המס של יחיד או חברה וכדי לשלם פחות מס, מהותי וקריטי לבצע זאת עם ליווי משפטי ומקצועי מדויק כדי לעמוד בדרישות החוקים השונים ולהימנע מסיבוכים משפטיים, כלכליים ופליליים.

 

חקיקה בינלאומית למאבק בהעלמות מס והלבנת הון

כאשר אומרים שבוצעו מהלכים אדירים וחשובים מאוד בכל הנוגע להסדרת וצמצום העלמת מס, העלמת הכנסות והלבנת הון גלובליים, יש מאחורי כל זה מהלכים חוצי יבשות רחבי היקף אשר ממש יצרו מהפכה של ממש בתחום. מהלכים אלו אחראים, בין היתר, לכך שבמציאות הכלכלית ובהתאם לדין משפט בינלאומי ,  היום הקונספט של "מקלט מס" כבר כמעט ואינו רלוונטי או קיים עבור רוב האנשים והתאגידים. הנה כמה דוגמאות לחקיקה והסדרה בינלאומית כזו:

• מהלך ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) של ה-OECD: יוזמה בינלאומית של מדינות החברות בארגון ה-OECD המיועדת להתמודד ביתר יעילות באסטרטגיות של חברות להתחמקות ממס. התקנות בתוך מנגנון BEPS מכוונות להבטיח כי רווחים של חברות ימוסו היכן שהפעילות הכלכלית אכן מתרחשת והיכן שנוצר לחברה הערך הכלכלי ולא לפי חוקי המיסוי במדינה בה החברה הגלובלית רשומה. היוזמה כוללת מסגרת מקיפה של אמצעים, חוקים ותקנות.

 

• יוזמות בינלאומיות להטלת מס דיגיטלי: מתוך המצב הגלובלי שבו חברות הטכנולוגיה והאינטרנט הן מהחברות הגדולות והרווחיות ביותר בעולם כיום ומתוך כך שלאורך שנים רבות מהן ניצלו פרצות מיסוי שונות כדי לא לשלם מס במדינות הרבות בהן הן פועלות (למשל דרך רישום במקלטי מס), יש היום יוזמות מדינתיות ובין-מדינתיות להטלת מס דיגיטלי על חברות הטכנולוגיה והאינטרנט כמו גוגל, פייסבוק, אמזון ואחרות. הכוונה היא שבגלל שהחברות האלו ואחרות מצליחות להימנע מתשלום מס מלא על הפעילות הכלכלית שלהן בכל מדינה – למשל כי הפעילות רשומה במדינה אחרת עם מס חברות נמוך – אז להטיל עליהן מס דיגיטלי מחייב של כמה אחוזים. כמה מדינות באיחוד האירופי מפעילות הלכה למעשה מודל מיסוי כזה. עדיין ישנם הרבה אתגרי מיסוי על חברות טכנולוגיה בשוק הדיגיטלי, אך התחום הולך והופך מוסדר והשאיפה מבחינת המדינות ברחבי העולם היא לשינוי מהותי וגידול אדיר בגביית המיסים מאותן חברות ענק.

 

• חוקי FATCA ו-CRS לדיווח פיננסי בינלאומי: שני הסכמים מהותיים לשינוי האדיר שקרה בשנים האחרונות בהקשר למיסוי בינלאומי ושיתופי מידע בין מדינות הם הסכם FATCA בין ארה"ב למדינות רבות בעולם והסכם CRS הדומה במהותו ואשר כולל מעורבות של יותר מדינות.מהות הסכמי FATCA ו-CRS היא בעיקרה הטלת חובה על גופים פיננסיים כמו בנקים ובתי השקעות גם לאסוף מידע על זהות הלקוחות ובעלי החשבונות שלהם (שמות, אזרחויות, פרטי קשר ועוד) וגם לשתף את המידע הזה עם רשויות המס וגורמים ממשלתיים שונים של המדינות השונות. כך, אם לאזרח אמריקאי יש חשבון בנק בישראל, אותו בנק חייב לדווח לארה"ב על כך. אות ודבר לגבי חשבונות בגופים פיננסיים כמעט בכל העולם ועם העברת מידע המכסה את רוב מדינות העולם.המשמעות: מאוד קשה, עד בלתי אפשרי, להחזיק חשבונות פיננסיים ברחבי העולם מבלי שרשויות המס והאכיפה במדינת המוצא של האדם או התאגיד תדע על כך ותוכל לעקוב אחר הכסף ולדרוש פירוט, הבהרות וכמובן תשלום מיסים לפי הצורך.

 

חשיבות ניהול נכון של מיסוי בינלאומי

מיסוי בינלאומי מחייב ניווט זהיר, מחושב, מושכל ומקצועי בתוך אוקיינוס של חוקים ותקנות, גם במערכת המיסוי הישראלית וגם בחוקי מס בינלאומיים מחייבים ובמערכות מס של מדינות רבות ברחבי העולם. בהחלט נושא סבוך ומורכב!

המהות המתפתחת המונעת על ידי פיתוחים טכנולוגיים והתקדמויות משמעותיות של שינויים רגולטוריים, מחייבים כל הזמן להיות עם אצבע על הדופק, ללמוד ולהכיר את הנושאים השונים וכמובן לקבל הכוונה מקצועית ומשפטית היכן שנדרש.

ניהול מוצלח של עמידה במחויבויות מיסוי בינלאומיות לצד יישום אפשרויות לגיטימיות ושקופות של צמצום חבות המס של אדם או תאגיד הוא אפשרי אך מחייב ליווי צמוד ומדויק של גורם מנוסה ומקצועי – בהחלט כמו משרד עורך דין מיסוי בינלאומי ליחידים וחברות.

 

שירות עורך דין מיסוי בינלאומי

משרד עו"ד קרן שקד והשותפים המשפטיים-עסקיים שלנו מספק מגוון רחב של שירותים בהקשר למיסוי בינלאומי, הכל באופן דיסקרטי, מותאם אישית ומקצועי ללא פשרות, בעזרת עורכי דין, רו"ח ומומחים רלוונטיים לכל מקרה.

• ייעוץ וליווי לגבי מיסוי של השקעות פיננסיות בחו"ל – השקעות בני"ע והשקעות פיזיות בחו"ל
• ייעוץ משפטי לגבי תכנוני מס בינלאומיים במציאות הדינמית והמורכבת של ימינו
• ייעוץ וליווי משפטי של פעילות נדל"ן בחו"ל
• ייעוץ וליווי של הקמת חברות בחו"ל, מבני מס בינלאומיים וצמצום חבות המס באופן לגיטימי ויעיל
• ייצוג מלא בהליכי גילוי מרצון של נישומים ישראלים בעלי הכנסות מחו"ל
• ייעוץ לגבי אמנות מס בינלאומיות עליהן ישראל חתומה
• ייצוג מול רשות המיסים בהקשר לחקירות והליכים שונים לגבי מיסוי בינלאומי

המשרד מעניק שירות משפטי בהקשר ישיר או עקיף למיסוי בינלאומי ועוד מגוון שירותים משפטיים רלוונטיים, לעצמאים, אנשים פרטיים, חברות ועסקים.