על פניו, המע"מ הוא אחד המיסים הפשוטים ביותר, כולל עבור עסקים ועצמאיים, לכן רבים נוטים לא אחת לחשוב שאין הרבה מה "להתעסק" עם מע"מ מבחינה משפטית או רגולטורית מול רשות המיסים ויתר הגורמים הרלוונטיים. קל וחומר, רבים מאותם אנשים אולי אינם מודעים להליכי ערעור מע"מ – עליהם נסביר היום ואשר בהחלט עשויים להיות משמעותיים גם עבורכם.
נציין כי בעוסקנו בנושא ערעור מע"מ כאן, הכוונה היא לערעורים על החלטות שומות מטעם מס ערך מוסף ברשות המיסים – שומות עסקאות ו/או /שומות תשומות. כך שהנושא הוא ערערי מע"מ במישור האזרחי ולא הפלילי. הכוונה במקרה שלנו במאמר זה אינה לערעורים בתיקי עבירות מע"מ פליליות, כאשר כמובן שגם בתיקים אלו ניתן לערער על החלטות משפטיות אך זהו פשוט לא הנושא שלנו כאן וכרגע.
מה אומר החוק לגבי ערעורי מע"מ?
באופן כללי ותמציתי, חוק המע"מ בישראל קובע כי נישום (אדם או עסק) אשר מחזיק בתפיסה לפיה החלטת או השגת מע"מ לגביו אינה תקינה או נכונה, יכול להגיש ערעור מע"מ בהליך משפטי מסודר – הליך המוגש לבית משפט מחוזי.
נדגיש, ערעורי מע"מ רשמיים ומשפטיים, המוגשים לבית המשפט מוגשים ומיושמים לאחר קבלת החלטה של משרד המע"מ לגבי השגת שומה שהוגשה באופן מסודר ורשמי. כך שלא מיד מגישים ערעור מע"מ אלא סדר הדברים התקין הוא שאם יש אי הסכמות בין נישום לבין רשות המיסים לגבי נושאי מע"מ ספציפיים, אז ראשית כל מגישים השגת שומה. אם גם לאחר קבלת ההחלטה לגבי ההשגה עדיין נותרת אי ההסכמה בין הצדדים, אפשר להתקדם לערכאה הבאה ולהגיש ערעור מע"מ לבית משפט.
השגות מע"מ הן במהותן "סוג של" ערעור למס ערך מוסף, אך מבחינת ההגדרות המשפטיות והרשמיות, ערעור מע"מ הוא התהליך המשפטי המבוצע כאשר לא מצליחים להגיע לפתרון לאחר תהליך ההשגה. כל זה אולי נשמע מורכב ומאוד "משפטי", ואכן תחום המיסוי נוטה להיות כזה, אך עם ליווי מקצועי-משפטי מתאים, מותאם אישית וחכם הכל יהפוך בהיר, נהיר ומושכל יותר עבורכם.
מה קורה בפועל בערעור מע"מ?
רוב ערעורי המע"מ בבית משפט מתנהלים מול שופט אחד, הנעזר בגורמי מקצוע מוגדרים (אלא אם מוגש ערעור מס ערך מוסף לבית המשפט העליון) והדיון יהיה לרוב בדלתיים סגורות. חשוב להבין כי בערעורי מע"מ, המוגשים על ידי הנישום כאמור ולא ע"י רשות המיסים,. חובת ההוכחה והצגת הראיות היא על הנישום המערער – כאשר רוב הסיכויים שיש בעייתיות או חוסר בהירות מסוים בהקשר לדו"חות המע"מ ולפנקסי חשבונות, אם אלו נוהלו כדין. לצד הגשת בקשת הערעור עצמה, המערער מחויב גם להציג נימוקים המיועדים להצדיק את צדקת הערעור. עד 30 יום לאחר הגשת הערעור במלואו ע"י המערער, מנהל המע"מ באזור הרלוונטי מגיש לבית המשפט את הנתונים המראים כי השומה שנקבעה אכן נכונה לתפיסת משרד המע"מ ובשלב זה יכול להתחיל המשפט עצמו לגבי הערעור.
מבחינת תוצאות אפשריות של ערעור מע"מ, בסיום הדיונים והצגת הנימוקים והנתונים, בית המשפט קובע שהוא מאשר את השומה המסוימת שעליה הוגש הערעור, הוא יכול לבטל אותה וכמו כן הוא יכול להגדיל או לצמצם אותה.
הליך ערעור מע"מ יכול להיות מורכב ומחייב מקצועיות רבה וחסרת פשרות, לכן אם אתם צריכים עורכת דין מיסים להגשה וניהול אפקטיבי של ערעור על שומת מע"מ, פנו למשרד עו"ד קרן שקד ותזכו לשירות בוטיק, מדויק וחכם.
