מדרגות מס, אותו מושג מרכזי במערכת המיסוי הפרוגרסיבית של ישראל שכל שכיר או עצמאי מכיר היטב, הוא עמוד תווך במערכת המיסוי הישראלית ולכן חשוב מאוד להבינו בצורה טובה. גובה מדרגות המס, טווחי ההכנסות שעבורם כל מדרגה מתייחסת ושיטת החישוב של נטל המס על כל עובד בישראל הם מרכיבים המשפיעים על ההכנסה של רוב אזרחי המדינה העובדים. נסביר מהן מדרגות מס הכנסה, מאיפה מגיע הקונספט הזה ומה המשמעות שלו.
מבחינת תיקי מיסוי ולקוחות המבקשים לקבל ייצוג משפטי ומקצועי של עורכת דין מיסים מומחית, לא אחת מדרגות המס משחקות תפקיד משמעותי וכך גם ההבנה של מנגנון המדרגות והחישוב שלהן. למשל במקרים של תכנוני מס, השגות שומה מול רשות המיסים וכן הלאה עם מגוון מקרים אחרים.
מה זה מדרגות מס?
מדרגות מס מתארות שיטה המשמשת לחישוב שיעור מס ההכנסה שהמדינה מטילה על הכנסות מעבודה, לפי טווחי הכנסות מוגדרים וברורים וכחלק אינהרנטי ומרכזי במערכת מס פרוגרסיבית. מדינת ישראל, דרך רשות המיסים, מיישמת מדיניות מיסוי פרוגרסיבית, משמע שככל שהכנסה של אדם מעבודה עולה, כך עולה האחוז מתוך אותה הכנסה המשולם כמס הכנסה למדינה. מדרגות מס הן הדרך האפקטיבית והמעשית לבצע את המהלכים הפרוגרסיביים האלו ולגבות מס הולך וגדל ככל שרמת ההכנסה עולה – עד מגבלה מסוימת של שיעור מיסוי כמובן.
מאיזה סכום מתחילים לחשב את מדרגות המס?
מדרגות המיסוי מתחילות החל מסכום הכנסה העולה על הסכום הפטור מתשלום מס הכנסה, כאשר מעבר לכך כל מדרגת מס מתייחסת לטווח הכנסות מדויק ומוגדר, בתוך הטווח אחוז המס יהיה לפי אותה מדרגה וכאשר הכנסת העובד תעלה מעל טווח זה, כל סכום שמעבר ימוסה לפי מדרגת המס הבאה – וכך הלאה עד להגעה למדרגת המס העליונה. חשוב לציין כי מדרגות המס מעודכנות מעת לעת, לרוב אחת לשנה, בעיקר בטווחי ההכנסות ולרוב ללא שינויים מהותיים בשיעור המיסוי על כל מדרגת מס. עוד יש לציין כי מדרגות המס מחושבות באופן סופי וכולל על פי ההכנסה השנתית של הנישום ולא על בסיס חודשי, למרות שהמדרגות אכן מחולקות לפי הכנסה חודשית – מסיבה זו לא אחת שכירים זכאים להחזרי מס הכנסה.
מה אחוז המס הכי גבוה שניתן לשלם?
מכאן, מדרגות המס מובילות בצורה פרוגרסיבית ליעד הסופי שהוא המס השולי הגבוה ביותר שקיים במערכת מס ההכנסה לאותה תקופה ספציפית. כיום – שנת 2021 – המס השולי שהוא הרף העליון של מדרגות מס ההכנסה בישראל עומד על 50% מההכנסה החייבת במס.
נציין שבניגוד למיסוי הפרוגרסיבי המיושם על יחידים בישראל, מה שגורם לשימוש במדרגות מס, מיסוי החברות הוא תחת מס חברות והוא אחיד ואינו פרוגרסיבי. קרי שיעור מס אחיד על רווחים חייבים במס, לא משנה מה גובה הרווחים. בנוסף למדרגות המס על הכנסות מיגיעה אישית – קרי, שכר מעבודה – יש גם מדרגות מיסוי מוגדרות להכנסות שאינן מיגיעה אישית ושלא נגבה מהן מס באפיקים אחרים, למשל הכנסות מהשכרת דירה.
איך מחשבים את מדרגות המס?
דוגמאות מעשיות לחישוב מדרגות מס הכנסה
אם ההסבר עד כה לגבי מהן מדרגות מס הכנסה לא היה ברור לגמרי, ניתן כמה דוגמאות כלליות להמחשה:
כל ההכנסה החייבת במס של עובד (שכיר או עצמאי) – כל ההכנסות מעבודה פחות פטורים, קיזוזים וניכויים למיניהם – מחולקת לטווחי הסכומים המוגדרים במדרגות המס לאותה שנה, על כל שכבת הכנסות (טווח הכנסות) מיישמים שיעור מיסוי אחר בהתאם למדרגות.
דוגמא 1: אדם המכניס כל חודש 13,000 ש"ח
נתחיל בדוגמא של אדם המשתכר 13,000 ₪ לחודש בהכנסה חייבת במס. הכנסותיו עד לסכום של 6,450 ש"ח יחויבו במס של 10% (סכום מס של 645 ש"ח לחודש), הכנסות מעל סכום זה ועד 9,240 ש"ח יחויבו במס של 14% (סכום מס של 390 ש"ח) ויתר ההכנסות ( עוד 3,760 ש"ח מהמשכורת במקרה זה ועד סכום של 14,840 לפי מדרגת המס השלישית) יחויבו במס של 20% (סכום מס של 752 ש"ח) – כאשר 20% הוא המס השולי עבור אדם דמיוני זה. לפי הדוגמא הזו, על הכנסה חודשית כוללת מעבודה של 13,000 ש"ח, אותו עובד ישלם שלוש מדרגות מס וסכום כולל של 1,787 ש"ח במס הכנסה חודשי. נתונים אלו נכונים לשנת 2022.
דוגמא 2: אישה שמכניסה כל חודש 5,900 ש"ח
דוגמא נוספת למשמעות של מדרגות מס הכנסה ולכך שלא כל האנשים מגיעים לסף המס ולכן אינם משלמים מס הכנסה בפועל: אישה המשתכרת מעבודתה סכום של 5,900 שקלים לחודש. מדרגת המס הראשונה קובעת כי על הכנסות של עד 6,450 ש"ח בחודש שיעור המס הוא 10%. על פניו, המס שיהיה על אותה עובדת לשלם הוא 590 ש"ח לחודש (על בסיס החישוב של 5,900×10% = 590), אבל, אותה עובדת זכאית ל-5.25 נקודות זיכוי ממס, 2.25 נקודות על היותה תושבת ישראל, 0.5 נקודה כי היא אישה ועוד 2.5 נקודות כי יש לה ילד אחד שנולד לפני שנתיים. לכן, בפועל עובדת זו לא תשלם כלל מס הכנסה כי שווי נקודות הזיכוי שלה עולה משמעותית על סכום המס שהיא חייבת בו לפי מדרגות המס.
מדרגות מס הכנסה: מה מגיע לכם מעל גיל 70
עבור אנשים רבים, גם אחרי שהם מגיעים לגיל פרישה יש להם הכנסות כאלו ואחרות. מאנשים הממשיכים לעבוד אחרי גיל הפנסיה וכמובן עד גמלאים שלא עובדים אבל מקבלים את הפנסיה שלהם ולא אחת גם הכנסות נוספות מהשקעות למיניהן לאורך השנים. למרות מה שחלק אולי חושבים, גם אחרי גיל הפרישה יש בהחלט מקרים בהם המדינה דורשת תשלום מיסים, כולל מס הכנסה.
בעוד שקצבת האזרח הוותיק מהביטוח הלאומי לא חייבת במס וגם אין דרישת תשלומי ביטוח לאומי מגמלאים, הכנסות אחרות כן חייבות במס, כולל קצבת הפנסיה המתקבלת מגופים פנסיוניים כאלו אחרים. הלכה למעשה, אין באמת דבר כזה מדרגות מס הכנסה מעל גיל 70 או מדרגות מס אחרי יציאה לפנסיה, אבל בהחלט יש הטבות מיוחדות שונות שאפשר וכדאי ליישם ולנצל כדי לצמצם עד כמה שניתן את תשלומי המיסים בגילאים מבוגרים אלו. זה כולל פוטנציאל לעוד נקודת זיכוי במס הכנסה, יישום חכם יותר של זכאות לנקודות זיכוי, הקלה מסוימת באופן החישוב של הכנסה שאינה מעבודה וכן הלאה. אם יש לכם הכנסות לא מבוטלות, מכל סוג, אחרי גל הפרישה, בהחלט כדאי לקבל ייעוץ מתאים ממומחי מיסוי.
מה הרעיון מאחורי מיסוי דרך מדרגות מס?
הרעיון העומד מאחורי שימוש במדרגות מס ומערכת מס פרוגרסיבית הוא שככל שאדם משתכר יותר מעבודה, כך עליו לתרום יותר לחברה דרך מיסוי, תוך שמירה על כך שאדם המשתכר יותר בשכר הברוטו שלו (לפני מס) עדיין ירוויח יותר גם בשכר נטו שלו. לכן אגב מדרגות המס מיושמות רק על מס ההכנסה ולא על מיסוי של מקורות הכנסה אחרים.
מבחינה חוקית ופורמלית, מדרגות המס מתבססות על פקודת מס הכנסה, כאשר את המדרגות עצמן המתעדכנות כל שנה קובעת הכנסת, כמובן שלפי המלצות ונתונים מרשות המיסים ומשרד האוצר.
